 |
| רמי שקלים - אסטרולוגיה |
האמונה
בהשפעת כוכבי הלכת כקובעים את גורל האדם, את תכונותיו ואת מעשיו שללה, כמובן את האמונה בהשפעתו של בורא עולם כל יכול ומנהיג בעל
השגחה פרטית על כל המתרחש בחיי הפרט והכלל. האמונה בגורל שאין מנוס ממנו,
ולפי אמונת היוונים גם האלים חסרי אונים לשנותו, מנוגדת בתכלית לאמונת
ישראל. אמנם האסטרולוגיה לא נזכרת בתורה בפירוש, אך חכמי התלמוד הבינו את
עניין המנחש והמעונן שבתורה במובן אסטרולוגי. בספר ויקרא כתוב (ויקרא יט, כו): "לא תנחשו ולא תעוננו".
המעוננים היו האנשים שחזו עתידות וקבעו גורלות לפי צורת העננים ולפי עונות
השנה. בספר דברים כתוב (דברים יח, י): "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם
קסמים מעונן ומנחש ומכשף". ועוד כתוב בספר דברים (דברים ל, טו): "ראה נתתי
לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע". וכן (דברים ל, יט):
"העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמוות. נתתי לפניך הברכה והקללה
ובחרת בחיים". דברים אלו נאמרו לעם כנגד אמונה באלילים, באסטרולוגיה
וכו'.
הנביאים
אשר חיו בתקופת ההשפעה הבבלית-אשורית על ישראל ואשר ראו את השפעת האסטרולוגיה על ישראל, הביעו יחס עוין לאסטרולוגיה, והם מכנים את
האסטרולוגים בבבל בשם "הוברי השמים". ירמיהו הנביא קורא (ירמיהו י, ב-ג):
"אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהימה. כי
חוקות העמים הבל הוא". הנביא ישעיה החוזה את מפלתה של בבל פונה אליה בלעג
(ישעיהו מז, יב-יג): "עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך, אולי
תוכלי הועיל, אולי תערוצי. נלאית ברוב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברי שמים,
החוזים בכוכבים, מודיעים לחדשים, מאשר יבאו עליך". הנה כי כן, הנביא ישעיה
פונה לבבל ומכריז שאין בכוח המעוננים, המגידים עתידות על ידי הכוכבים שהיו
אז בבבל, להושיע אותה ממפלתה.
ראה
כי גם איוב רואה באמונת האסטרולוגיה כפירה של ממש, וכך הוא אומר (איוב לא,
כו-כז): "אם אראה אור כי יהל וירח הלך. ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי. גם
הוא עוון פלילי. כי כיחשתי לאל ממעל". כלומר אם נראים לו הירח והכוכבים
כקובעי מזל, ועמידתם מבחינה אסטרולוגית יפה ומסודרת עד כי יתפתה להושיט את
ידו ולנשק לצבא השמים, כי אז ייחשב לו דבר זה כעוון פלילי, כי בכך הוא
מתכחש לאל הנמצא ממעל והוא הוא הקובע. אבל ר' שם טוב אבן שם טוב
(1441-1380) סבור בספרו "ספר האמונות" (שם טוב בן שם טוב, ספר האמונות,
פירארא, שי"ו [!], שער שביעי, פרק ב; רמי שקלים, ראשית תורת הנפש והגלגול
בקבלה במאות 15-12, עמ' 194-182), כי לאיוב היו ספקות ואולי האמין בכל זאת
באסטרולוגיה שאותה הוא מכנה "מקרה מערכת". לפי פירוש זה תלה איוב את
ייסוריו ביום לידתו, שנחשב בעיניו כחסר מזל מבחינה המערך האסטרולוגי של
הכוכבים. ספר דניאל מזכיר את האסטרולוגים הבבליים, ומכנה אותם בעברית
"כשדים" ובארמית "כשדאי" (דניאל ב, פסוקים: ב, ד, ה, י; שם ה, פסוקים: ז,
יא).
אט
אט חדרה האסטרולוגיה לישראל, בתחילה בעיקר דרך פשוטי העם, שקיבלו
אמונה זו מהיוונים ששלטו אז בארץ. היוונים ואחר כך הרומאים הקימו שווקים
בארץ, ורבים מיהודי הארץ היו בקשרי מסחר עימם. קשרים אלו תרמו רבות לחדירת
אמונות שונות בכלל ואסטרולוגיה בפרט לתוך שכבות שונות בעם היהודי. על כך
יעידו מטבעות לשון וביטויים ביוונית וברומית, שחדרו ללשון העברית,
והמצויים גם בתלמוד. בהקשר האסטרולוגי מוזכרים המלים: "אסטרולוגיה",
"אסטרולוס", ועוד. בדרך כלל התרחקו רוב בני העם היהודי מאמונת האסטרולוגיה.
"חזון הסיבילות" מציין בין יתר שבחי עם ישראל את העובדה שהוא מתרחק מן
האסטרולוגיה, שאינה אלא אחיזת עיניים שקר וכזב ('חזון הסיביליות', ספר 3,
עמ' ריט-רלא; על ה'סיביליות' ניתן לקרוא: 'הספרים החיצוניים', ב', תש"ך,
כרכים 3-5, תורגמו לעברית בידי י. ריידר, בעריכת א. כהנא; 'הספרים
החיצונים' חזיונות ב', תשכ"ט, על פי תרגום של א.ש. הרטום). ה'סיביליות' היו
כוהנות יווניות ורומיות, שחזו את חזונות העתיד. מקום מושבן היה ביוון למן
שלהי המאה ה5 לפני הספירה, ואחר כך ברומא. החזונות המיוחסים להן הועלו על
הכתב בטורים שיריים ביוונית. כך התהווה אוסף של נבואות ב-15 ספרים, שרק
חלקם שרד. בספר השלישי הדן בעם היהודי, נמצאות נבואות על אחרית הימים, על
משיח ועל משיחיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה