הלוח האסטרולוגי של חז"ל - רבי יהושע בן לוי

בתלמוד הבבלי מופיעים שני לוחות אסטרולוגים: האחד של רבי יהושע בן לוי והשני של רבי חנינא.

רבי יהושע בן לוי היה אמורא, שחי בתחילת המאה השלישית. עיקר פעילותו הייתה בלוד, שם למד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא, ואחר הפך לאחד מגדולי הדור. לצד היותו גדול בהלכה היה ר' יהושע איש אגדה. בין היתר התעניין במושג הגורל והמזל, דבר שהיה מנוגד לכתוב בתורה.

בתלמוד הבבלי, במסכת שבת קנו, ע"א, נשתמרו שני לוחות שיש לראותן כעין הורוסקופים. לוח אחד נמצא כתוב בפנקסו האישי של רבי יהושע, והשני נאמר בשם רבי חנינא. מן הראוי לקרוא שם גם את פירוש רש"י ואל באוריו על הכתוב בגמרא.

ההנחה המונחת ביסוד שיטתו האסטרולוגית של רבי יהושע היא, כי לכל יום מימי השבוע מזל מיוחד. על פי שיטה זו ראה רבי יהושע קשר ישיר בין מזלו של כל אחד ואחד מימי השבוע לבין אופיו ומידותיו של הנולד באותו יום. לפי שיטה זו, אין מקום לכוכבים ולמזלות. בששת ימי הבריאה, כולל יום שבת, נמצאים מכלול המזלות, ומכיוון שבסך הכול יש שבעה ימים בשבוע נמצא שיש שבעה סוגי מזלות לאנשים, ואלו הם:

• "מי (שנולד) באחד בשבת - יהא אדם או כולו טוב או כולו רע. מה טעם? שנבראו בו אור וחושך".
• "בשני בשבת - יהא אדם רגזן. מה טעם? משום שנחלקו בו המים". כלומר, כשם שנחלקו, נפרדו ונבדלו המים ביום שני, כך ייבדל הוא מכל אדם.
• "בשלישי בשבת - יהא אדם עשיר ומנאף. מה טעם? משום שנבראו בו עשבים". ההסבר לכך הוא, כי ביום  השלישי   לבריאת   העולם  נאמר "תדשא  הארץ", והדשא הוא דבר שפורה ומתרבה וממהר לגדול ולצמוח, גם על חשבון צמחים אחרים. לפי פירוש רש"י, יש לזה קשר לפריצות. טעם נוסף, שהדשא בפרט, והעשבים בכלל, יוצאים מהאדמה בערבוביה, ויונקים זה מזה.
• "ברביעי בשבת - יהא אדם חכם ונבון. מה טעם? משום שנתלו בו מאורות".
• "בחמישי בשבת - יהא אדם גומל חסדים. מה טעם? משום שנבראו בו דגים ועופות". הדגים והעופות אינם טורחים לחפש את פרנסתם. זו מזומנת להם מן השמים בחסדו של הקב"ה.
• "בערב שבת - יהא אדם חזרן [מחזר אחר מצוות]. אמר רב נחמן בר יצחק: חזרן במצוות". הסיבה לכך היא, שבערב שבת מחזרים אחר מצוות השבת.
• "בשבת - בשבת ימות, על שחללו עליו את היום הגדול של שבת".

הרב נחמן בר יצחק התנגד לתפיסה, שהאסטרולוגיה תקפה לגבי העם היהודי. הוא כן מסכים עקרונית לעניין המזל, ומקבל את תפיסתו של רבי יהושע בן לוי, שלכול אחד מימות השבוע יש מזל מיוחד. על פי שיטתו, מזל ימות השבוע הוא ששולט על עם ישראל, ולא מזל הבא מן הכוכבים והמזלות. נראה שהיה פה ניסיון ליצור תורת מזל וגורל בדומה לאסטרולוגיה, אלא שעקרונותיה מבוססים על התפיסה היהודית בדבר בריאת העולם במשך שבעה ימים, כשלכל יום מזל שונה.

על תפיסת האסטרולוגיה ביהדות, בנצרות ובאסלם ניתן לקרוא בהרחבה בספרו של ד"ר רמי שקלים: "תורת המזל על פי האסטרולוגיה הנומרולוגיה והקבלה"